תחומי טיפול

לעיתים קיימת התלבטות באשר לגורלה של שן מסוימת. הרופא המטפל מבחין בבעיה בקצה השורש, אשר יכולה להתבטא בכאבים, בנפיחות או במראה לא תקין ברנטגן. במקרים מסוימים דרך הפעולה לא ברורה: האם יש סיכוי להחלמה אחרי הטיפול או שגורלה של השן להיעקר? מהו מערך הטיפולים האופטימלי, אשר יעלה את סיכויי השן לשרוד בפה לאורך זמן? זהו השלב להתייעץ עם מומחה לטיפולי שורש.

בזכות הידע והניסיון שצברה ד"ר דבורקין-קינן, ובעזרת המיקרוסקופ הטיפולי המאפשר לבחון את השן בהגדלה עצומה, ניתן לבצע אבחנה מדויקת יותר. בעקבות זאת נקבעת תוכנית טיפול ההולמת יותר את מצב השן. כך למשל, משהו שנראה כמו דלקת בשן, יכול להתברר תחת המיקרוסקופ כסדק, דבר שיוביל לעקירתה של השן. עקירה של שן היא בהחלט מאורע עצוב, אך הוא עצוב עוד יותר כאשר האבחנה לא נעשית בזמן, ואי לכך מבוצעים טפולים מיותרים, אשר אינם מיטיבים עם המצב.

הסיבה העיקרית לטיפול שורש היא עששת. כאשר החור בשן עובר דרך הרקמות הקשות של השן (אמאייל ודנטין) ומגיע אל מוך השן (החלק החי של השן, המכיל את כלי הדם והעצבים), מתפתחת דלקת במוך. במצב כזה לא ניתן להסתפק בסתימה, וחייבים לבצע טיפול שורש. בטיפול שורש מסלקים את הרקמה המודלקת, מנקים את התעלות מחיידקים, מרחיבים אותן ולבסוף אוטמים אותן.

במרפאותיה של ד"ר דבורקין-קינן הטיפול מבוצע תחת מיקרוסקופ. המיקרוסקופ מאפשר איתור תעלות צרות ומסוידות, וכן אבחון בעיות אנטומיות ופתולוגיות אחרות. מעבר לשימוש במיקרוסקופ, נעשה שימוש במגוון טכנולוגיות מתקדמות אחרות באופן שגרתי במהלך ביצוע טיפול שורש. באיתור התעלות מסייע מכשור אולטרה-סוני מתקדם. הרחבת התעלות מבוצעת באמצעות מכשור ניקל טיטניום רוטטורי, והתעלות נאטמות בשיטות של דחיסה חמה וקרה. שילוב זה של ידע וטכנולוגיה מבטיח לרוב אבחון מדויק וטיפול מיטבי.

לאחר טיפול השורש המטופל חוזר אל רופא השיניים המשקם, כדי לשקם את השן באמצעות מבנה וכתר. טיפול שורש מהווה את היסוד שעליו נבנה הכתר. טיפול שורש שבוצע בסטנדרטים גבוהים, מעניק לשן סיכוי לתפקד שנים רבות בפה.

לעיתים שן שעברה טיפול שורש גורמת לכאבים או לנפיחות חוזרת, ובעלת מראה רנטגני האופייני לדלקת. מצב זה מתאים לדלקת חוזרת בסב חוד השורש (האזור סביב שורש השן). אמנם בטיפול השורש הראשוני הרופא מנקה ומחטא את תעלות השן מחיידקים, אך לעיתים חלק מהם מצליחים לשרוד (במיוחד כאשר הטיפול לא מבוצע בסטנדרטים נאותים, אך לא רק). ייתכן גם כי חיידקים מצליחים לחדור דרך סתימה שבורה, עששת חדשה וכו'. במקרים אלו יש לבצע את טיפול השורש מחדש. הטיפול כולל פירוק של מבנה וכתר קיימים, פינוי של חומרי איטום מהתעלות, ניקוי וחיטוי מחודשים ואיטום התעלות מחדש.

בחידוש טיפול שורש השימוש במיקרוסקופ הטיפולי חשוב במיוחד ואפילו קריטי. ההגדלה האופטית מאפשרת פעמים רבות לזהות את הסיבה שבגינה טיפול השורש הראשוני נכשל. הסיבות השכיחות לאותו כשל כוללות: תעלות שלא טופלו בטיפול הראשוני (אחת הסיבות העיקריות לכישלון טיפול שורש), התפצלות של תעלות (שלא אובחנו בהיעדר מיקרוסקופ), נקבים בשורש וסדקים. חשוב לאבחן מצבים אלו בזמן, שכן אם לא תטופל תעלה שפוספסה בפעם הקודמת, הבעיה לא תיפתר. במקרים אחרים לא ניתן לבצע את חידוש טיפול השורש, ועדיף לעקור את השן ולהחליפה בשתל.

טיפול זה מבוצע במצבים שבהם נדרש חידוש טיפול שורש, אך לא ניתן לבצע אותו מסיבות אנטומיות (המבנה של השן או תעלה מסוידת שלא מאפשרת גישה אל האזור המודלק) או מסיבות שיקומיות (מבנה מסיבי שהוצאתו עלולה לסדוק את השן או כתר יפהפה שחבל להקריבו). במצבים הנ"ל אנו ניגשים אל קצה השורש, שם ממוקמת הדלקת, בגישה כירורגית דרך החניכיים. לאחר חשיפת קצה השורש מבוצע קיטום של קצה השורש, ניקוי קצה התעלה ואיטומה בחומר סתימה ייעודי.

הטיפול מתבצע בשיטה חדישה לכירורגיה אפיקלית, וכולל שימוש במיקרוסקופ אלקטרוני, ציוד אולטרה-סוני ייעודי וחומרי איטום מתקדמים. כל הנ"ל מאפשרים ביצוע של חלל גישה מינימלי, דבר המשפר את סיכויי הריפוי לאחר הטיפול.

לעיתים, בניסיון לבצע טיפול שורש, אחד הפוצרים המשמשים לניקוי ולהרחבה של התעלה נשבר בעומק התעלה. מטופלים שמדווחים על נוכחותו של המכשיר השבור נוטים להיבהל, אך אין צורך בכך. המכשיר עצמו לא מהווה סכנה לגוף – הוא לא עובר קורוזיה (חלודה), אינו מטייל בתוך הגוף, אינו רעיל ולא גורם לדלקת. הבעיה היחידה במצב כזה היא שברגע שהפוצר נשבר בתעלה, הרופא לא מצליח לנקות את חלקה של התעלה שנמצא מעבר לפוצר. כלומר, קצה התעלה נותר מזוהם בחיידקים שהיו בו לפני הטיפול. במצבים כאלה רצוי לעקוף את הפוצר או להוציאו במידת האפשר. זהו תהליך מורכב, הדורש מיומנות וציוד מיוחד. במקרים מסוג זה מאתרת ד"ר דבורקין-קינן את הפוצר השבור באמצעות מיקרוסקופ, ובמידת האפשר מוציאה אותו תוך שימוש בציוד אולטרה-סוני, שגורם לו להתברג החוצה.

לאחר טיפול שורש, שן עלולה להשחיר. בחלק גדול מהמצבים ניתן למנוע את התופעה הזו באמצעות שימוש בחומרים באיכות גבוהה, הגבלת נוכחותם של חומרי סתימת השורש בשורש בלבד ומניעת כניסתם לכותרת. במידה שהשן השחירה, ניתן לנסות להלבינה באמצעות חומרי הלבנה הקיימים במרפאות.

שן שנחבלה, ואין זה חשוב אם הסיבה היא תאונת דרכים או מכה מלבנת לגו שנזרקה בטעות, חייבת להיבדק ולהיות במעקב במשך שנה לפחות. פעמים רבות הבעיות מאובחנות באמצעות צילום בלבד, והכאב הינו מינימלי. בפעמים אחרות הצילום הראשוני נראה תקין, ורק חצי שנה לאחר האירוע השן מראה סימנים של נמק וזיהום. חשוב להעניק את הטיפול המיטבי בהקדם, כדי להימנע מסיבוכים מאוחרים יותר.

שיניים בוקעות כאשר רק שני שליש מאורך השורש קיימים, וכשלשורש צורה של גליל. לאחר הבקיעה השורש ממשיך להתפתח – הוא מתארך, מתעבה וצורת הגליל משתנה לצורה של חרוט סגור בקצהו. רצוי לדחות טיפולי שיניים עד סיום התפתחות השן – כשנתיים לאחר בקיעת השן בפה. ישנן מספר סיבות לכך: שיניים אשר עוברות טיפול שורש מוקדם מדי, נוטות להישבר בגיל צעיר. בנוסף לכך, טיפול השורש מורכב מבחינה טכנית ומצריך ידע ומיומנות של המטפל ושימוש בחומרים מיוחדים. כמובן שבמקרים שבהם אין ברירה, ניתן לבצע את טיפול השורש גם בגיל צעיר.

הטיפולים מבוצעים במספר פגישות, שבמהלכן השן עוברת ניקוי וחיטוי, סגירה מלאכותית של קצה השורש ולבסוף איטום. את הטיפולים ניתן לבצע עם גז צחוק להפגת חרדה דנטלית.